אביב נחת אצלנו במשרד לפני כשנתיים. נראה לי אחלה בחור וציינתי לעצמי שהוא עושה רושם של אדם נורמטיבי. כשהניח על השולחן את כתב האישום שהוגש נגדו בבית המשפט בקרית שמונה כחכחתי בגרוני. "תשמע" אמרתי "כתב אישום שכולל עבירה של תקיפת בת זוג אינו מבשר טובות" וכשהוא אמר לי "רק התווכחנו" רציתי להגיד לו שלפי פרסומים זרים אחוז ההרשעות במדינת ישראל עומד על למעלה מ- 90%. אבל לא אמרתי. ואז התערבבו להן כל מיני סוגיות משפטיות ובסופן התרחש הנס – כתב האישום בוטל. "וואלה נורמטיבי", אמרתי לעצמי. חלפו כמה חודשים ושוב הוא נחת. "אל תשאל", הוא אמר "הגישו נגדי כתב אישום בבית המשפט בבאר שבע על שימוש עצמי בסמים". הרמתי גבה ושוב שכחתי לספר לו על אחוז ההרשעות. וחלפו השבועות ופתאום מצאתי בבית המשפט בבאר שבע אוזן קשבת לסוגיות של חיפוש בלתי חוקי ומדיניות העמדה לדין. ושוב המדינה הודיעה על ביטול כתב האישום. ושוב אמרתי "וואלה נורמטיבי". היום עידכנתי אותו טלפונית על כך ששוב בוטל התיק הפלילי שהיה נגדו. "תגיד" הוא אמר "אמרת שיש 90% הרשעות או זיכויים, לא הבנתי" ואני עניתי א. לא אמרתי לך כלום בעניין, אבל אם אתה שואל אז זה הרשעות ולא זיכויים ו- ב. בתיק הבא תלך לעו"ד אחר, כי פעם שלישית גלידה, כי לא כל יום פורים וכי אני רוצה לספר לנכדים שלי שפעם היה לי לקוח שלא משנה באיזה בית משפט הגישו נגדו כתב אישום – מקרית שמונה שבצפון ועד לבאר שבע שבדרום – בכל פעם שייצגתי אותו, הוא יצא זכאי. וכשהנכד ישאל אותי, אבל בכמה תיקים ייצגת אותו, אני אצעק עליו "מה זה משנה?!?"

נסגר מחוסר אשמה תיק גרם מוות במגזר החקלאי
אל תגידו לי זה לא יקרה. כשאני מספר שלכל אחד זה יכול לקרות, יש שמרימים גבה. אז שמעו סיפור, שאם היו מספרים לי אותו יום…