בוטל כתב האישום נגד נאשם נורמטיבי שהואשם באיומים

1. קוראים לו איציק, הוא גר באזור המרכז ומתקרב לגיל 80. כבר עשרות שנים הוא מוכר כקבלן שבנה הרבה בתים. אין לו הרשעות פליליות ומעולם הוא לא נחקר כחשוד.
2. מתישהו לפני שנה בערך קטפו אותו ממיטתו בשעה שתיים לפנות בוקר – ממש כך – והובילו אותו לחקירה בתחנת משטרה. החשד: איומים; המעשה הנטען – השארת מכתב מאיים בתיבת דואר של רוכש דירה.
3. ומהו המכתב המאיים? גזרי עיתונים הודבקו על דף. דף האיומים, נקרא לו. רצף אותיות, לעיתים חוברו למילה. מילה פה מילה שם, לפעמים קובצו למשפט. דברי גידופים וזעם. מישהו כעס על משהו. ממש כעס. אבל על מה הוא כעס? ומי זה הכועס, למען השם? והאם כל המשפטים העילגים הללו עונים להגדרת עבירת האיום המופיעה בסעיף 192 לחוק העונשין? קראו בעצמכם.
4. איציק הכחיש בתוקף את הנטען והתמיד בטענתו גם כאשר איימו שיעצרו אותו.
5. ומה הראיות שעמדו לחובתו? המתלונן מסר שיש בינהם סכסוך וחוץ מזה המתלונן העביר למשטרה סרטונים ממצלמות האבטחה של הבניין ולדבריו רואים בהן את איציק עם כובע של מעיל על ראשו, מגיע לקומה בה נמצאות תיבות הדואר ופונה לכיוונן. זהו? כן. איציק, דרך אגב מתעקש שמי שנראה בסרטון אינו הוא. ואני מוסיף שגם אם זה היה הוא, אין כאן ראיות שיכולות לקשור אותו למעשה.
6. התיק הגיע לגורמי התביעה שהזמינו את איציק לערוך הסדר מותנה. הוא סרב – "מדוע שאודה במשהו שלא עשיתי," שאל.
7. חיש מהר הגישו נגד איציק כתב אישום. הליך פלילי לראשונה בחייו. מעולם קודם לכן לא נחקר במשטרה ופתאום לוקחים ממנו טביעות אצבע, מצלמים אותו למאגר המשטרתי. ועכשיו גם כתב אישום.
8. קיבלתי את הייצוג לאחרונה, ערב ישיבות ההוכחות. מייד הגשתי בקשה לביטול כתב האישום. כתבתי בה:
"מעבר לטענות ההגנה כי במלל המופיע במכתב האמור אין משום עבירת איומים וכי בכל מקרה הנאשם אינו קשור למכתב זה – טענות שיתבררו רק היה וההליך ימשך – נבקש כבר עתה להעלות טענה מקדמית שעניינה "הגנה מן הצדק". המדובר בנאשם המתקרב לגיל הַגְּבוּרוֹת, נטול הרשעות קודמות שכל חייו תרם לחברה. גם בהתעלם מהמסד הראייתי ומן השאלה האם העובדות מגלות עבירה – לא היה מקום בשום פנים ואופן להגיש כתב אישום בגין האירוע הנטען. הגשת כתב אישום זה, שעה שתיקים כאלו ואף חמורים מהם, נסגרים עוד במשטרה – מהווה אכיפה מפלה שמקימה הגנה מן הצדק".
9. הגעתי לבית המשפט בתל אביב. התביעה הסכימה מייד לבטל את כתב האישום. מה שבעיקר מפחיד הוא שבאותה הקלות שהם הסכימו, הם גם נהגו כשהחליטו להעמיד אותו לדין פלילי. היד לא רעדה להם; בדיקות מינימליות לא בוצעו.
10. איציק ייצג את עצמו במשך חודשים ארוכים. הוא מהדור הזה שעשו ארבעה חודשי מילואים בשנה, אי שם בשנות השבעים, כשאני רק נולדתי. מאלו שאומרים: "אני לא מפחד כי לא עשיתי כלום". במשך למעלה משנה עננה רבצה מעליו, תחילה כחשוד אחר כך כנאשם. שמח בשבילו שברגע האמת הוא פינה לי את המקום – אני נכנסתי לעמדת הסניגור והוא חזר קצת לאחר מכן לעמדת האזרח הרגיל והחף מפשע.