השופט: נ' מישורי לב טוב
לנאשם: עו"ד תומר שורץ
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירות של התאכזרות והתעללות בבעלי חיים, שימוש ברעל ללא היתר, ציד חיית בר מוגנת, ציד ללא רישיון ציד וציד בהרעלה.
על פי עובדות כתב האישום, בחודש פברואר 2014 , הנאשם שהינו חקלאי בעל עדר כבשים מהגולן, הניח נתחי בשר ונתחי פסטרמה עליהם פיזר רעל מסוג טמיק בשטחי המרעה שלו ובכך גרם למותם בייסורים של תנים, זאב ועקב עיטי.
הנאשם, אשר נואש מהטריפות בעדרו, הודה בחקירותיו בהרעלה ואף שיחזר ונתן לחוקרים את הרעל שנותר אצלו.
במסגרת החקירה נבדקו הפגרים ובבדיקת מומחה מהמכון הווטרינרי נתגלו בקיבותיהם ממצאי רעל מסוג טמיק.
לאחר הגשת כתב האישום ביקש ב"כ הנאשם לקבל לידיו את הדגימות אשר נלקחו מתוך קיבות הפגרים ואת תיק העבודה.
בתשובה נמסר לב"כ הנאשם כי הדגימות והקופסא עם החומר שנחזה להיות הרעל, הושמדו. עוד נמסר מהמדינה כי אין בידי המכון הווטרינרי לאתר תיעוד לגבי המועד בו הושמדו הדגימות.
בפני בית המשפט התנגדות ההגנה לעדותו של המומחה מהמכון הווטרינרי בכל הנוגע לממצאי בדיקות שערך בתיק זה ולהגשתן של דו"חות הבדיקה כראיה במשפט.
ב"כ הנאשם טען כי נמנעה מההגנה האפשרות לבדוק את המוצגים לאור השמדתם וכי העד שאמור להעיד כעד מומחה, לא ערך חוות דעת מומחה. עוד נטען כי חומר החקירה אותו סיפקה המדינה אינו מספק בגין אופן עריכת הבדיקות ושימור המוצגים וכי לפי כלל הראיה הטובה לא ניתן להגיש את תוצאות הבדיקה.
בית המשפט דחה את טענת המדינה לפיה לא נפל כל פגם בהתנהלותה שעה שאין כל חובה בחוק לשמר את הדגימות, וקבע כי שעה שהחומר שנלקח מתכולת קיבתם של פגרי בעלי החיים הוכר על פי ס' 84 לחסד"פ, כ"חומר חקירה" אשר זכות הנאשם לבדוק אותו, הרי שחובת המדינה בדין היה לשמר ראיות אלו לצורך מתן הזדמנות סבירה לנאשם לבודקם באמצעות מומחה מטעמו והצגתם כראיה בבית המשפט.
בית המשפט קבע כי: "…תמוהה בעיני התנהלות המאשימה שעה שעולה מן העדויות כי אין מוגשים כתבי אישום רבים מאוד בעבירות הרעלת בעלי חיים , קיימת אפשרות טכנית לשמר המוצגים במשך שנה ושנתיים בתנאי קירור מיוחדים (מינוס 80 מעלות) אך קיימת העדפה לעשות בה שימוש לצרכי מחקר ולא להבטחת תקינות ההליך המשפטי ושמירה על זכויות החשוד / נאשם ומן הראוי כי המאשימה תשקול שינוי מדיניות שמירת מוצגיה לצד גיבוש נוהל הודעה לחשוד על זכותו לבדיקת המוצג תוך שלושה חודשים מתפיסתו (ר' בהמשך) והטמעתו של נוהל זה."
לאור האמור לעיל ולמרות הודאת הנאשם בחקירותיו השונות, קבע בית המשפט כי הותרת הנאשם עם האפשרות לחקור חקירה נגדית את המומחה מהמכון הווטרינרי, משנמנע ממנו לבדוק את המוצגים, תאיין הלכה למעשה את תכליתה של הוראת סעיף 77 (א) לחסד"פ להגן על זכותו לעיון בחומר החקירה ועל זכותו להליך הוגן, ואסר על העדתו של העד המומחה ועל הגשתם של דו"חות הבדיקה אותם ערך העד המומחה, כראיה במשפט.
