טיפול מהיר שהשתיקה יפה לו
כשיושבים אצלך זוג הורים צעירים שעולמם חרב עליהם, ברור לך שיש מקרים שאתה נבחן בשתי סוגיות: אחת, עד כמה תסייע למערכת להגיע להכרעה שההורים אינם אשמים; שניה, עד כמה מהר תצליח לעשות זאת.
בשביל להבין עד כמה חשובה המהירות, כדאי להתעכב קצת על מה שעובר על ההורים.
הם הורים רגילים, שניהם ממעמד הביניים, משלמים משכנתה, נוסעים לחופשות בחו"ל ומגדלים שני ילדים. הגדולה באמצע היסודי והקטן בגן. עד כאן הכול רגיל. מה שלא רגיל הוא שהילדה פטפטנית גדולה. היא סיפרה סיפור מופרך בחוג של אחרי הצהריים, ומשם הדברים התגלגלו לחקירה במשטרה, להתערבות של שרותי הרווחה, להעברת התיק לפרקליטות ולציפיה מורטת עצבים של ההורים. מה זו ציפיה? תחשבו על עצמכם "מתנהגים כרגיל" בבית, בעבודה ובשאר החיים עצמם, כשעננה מכבידה רובצת מעליכם.
מה יהיה? יקחו לנו את הילדים? יעצרו אותנו? יגישו נגדנו כתב אישום? יכניסו אותנו לכלא? אלו השאלות שנשאלתי ממש בתחילת הליווי של הזוג.
וכולם בתוך הקלחת: הילדים הקטנים שמסרו עדות, ולצידם ההורים שנחקרו באזהרה. וצריך לנהל את זה מול הרשויות שפועלות: משטרה, שרותי רווחה, פרקליטות.
לגבי מה שאמרתי לזוג בפגישות ההכנה לקראת החקירות – תשאלו את הדגים, הם הקשיבו ויספרו לכם כל מילה.
משם הדברים התקדמו בדיוק לפי התכנית, גם עִם שאר הגורמים, ובתוך חודשים בודדים התיק נסגר והזוג חזר לנשום לרווחה.
שמחתי שהזוג כתב לי בסוף, גם את המשפט הבא:
"אין מילים בפינו, לתאר את הכרת התודה שלנו, הן על המאמצים הכבירים שלך לסיים את הסיפור שלנו בצורה הטובה ביותר ובפרק זמן קצר עד גיחוך."
