נושאים רבים במשפט הפלילי

תחומי עיסוק

חקירות ושימוע פלילי

אם הייתי צריך לתת לכם רק שתי עצות קריטיות לפני חקירה פלילית, הייתי אומר: אל תודו והתייעצו עם עורך דין פלילי.

כמובן שיש עוד שורה של עצות חשובות, אבל אלו הכי קריטיות. אם תקפידו עליהן, תשפרו את מצבכם המשפטי.

חקירה פלילית אינה משחק. היא אמנם יכולה להסתיים בטוב, אבל צריך לעבוד נכון בשביל שזה יקרה. כששוטר מזמין אתכם לחקירה פלילית, הוא לא יגיד לכם בטלפון אם מדובר בחקירה באזהרה. הדבר האחרון שהשוטר החוקר רוצה הוא שתמסרו גרסה מתפתלת ומפותלת, במסגרתה תכחישו את ביצוע העבירה. שאיפתו היא שתודו במיוחס לכם, הוא יוכל לסמן V ולעבור לתיק הבא. השאיפה שלכם צריכה להיות הפוכה.

לפני חקירה פלילית כדאי מאד להתייעץ עם עורך דין פלילי בקיא ומנוסה. אעיד על עצמי שגדלתי בתוך הקרביים של הצד השני: עשור שנים שימשתי תובע משטרתי ובעיקר פרקליט בפרקליטות. הגשתי כתבי אישום, ייצגתי את המדינה, הנחתי את השוטרים בביצוע החקירות והכרתי היטב את הפרופיל של כל פעולות המשטרה – החל מהשלב המבצעי ועד לשלב החקירתי. כשאני מעיין בתיק חקירה, אני מבין היטב איך הגיע לעולם דו”ח ההבהרה ומה עומד מאחורי ההשחרה בדוח הפעולה שכתב הבלש.

אני מתקרב לעשרים שנות עיסוק בעריכת דין ובקרוב אשלים עשור כסנגור. התמונה הכוללת שנפרשה בפניי והכרת ההליך הפלילי משני צדדיו, מאפשרים לי ניתוח יעיל של חומר הראיות ושל הדרך המיטבית לעזור לכם להגיע לחוף מבטחים.

>> 10 עצות זהב לפני חקירה פלילית

  1. הִתְיָיעַצוּ עִם עוֹרֵך דִּין המומחה בַּמִּשְׁפָּט הפלילי לִפְנֵי החקירה.

תעשו לעצמכם טובה גדולה. לא עם חבר מהמשטרה. לא עם מישהי שדוד שלה גיס של פרקליט המדינה. לא עם עורך דין אזרחי, מסחרי, משפחה, פטנטים, דיני עבודה, וכאלה. לא. רק עם עורך דין פלילי. אחד שחי ונושם “ספק סביר”, דיני ראיות וסדר דין פלילי. ושלא תחשבו, העניין הזה קריטי בעיקר אצל האנשים הנורמטיביים.

  1. תָעַנוּ רַק עַל הַשֹּׁאֲלוֹת שנשאלתם וְרַק אִם הבנתם אוֹתָן עַד הַסּוֹף. זה הזמן להיות קמצנים. לא להרחיב את היריעה מעבר לדרוש. גם לכם מותר לשאול שאלות, לא לזכור, לבקש שיציגו לכם את מה שטוענים כלפיכם, לבקש לעבור בדיקת פוליגרף ועוד דברים שעורך הדין יסביר לכם.
  1. עִם כניסתכם לתחנת הַמִּשְׁטָרָה,בָּרוּך בואכם לְחֲדַר הָאָח הַגָּדוֹל. נקודת המוצא שלכם חייבת להיות שהכול מתועד. מאחל לכם שתופתעו לטובה. שהמצלמה לא עבדה גם כשהחוקר אמר “טוב אני לא רושם יותר”. שההקלטה לא פעלה כשהחוקרת לקחה אתכם לסיבוב בחצר “עזוב אותי מהחקירה, בו נדבר על ההפסד האחרון בדרבי.”
  1. חֲבֵרִים יֵשׁ רַק באגד. אם החוקר נחמד, הוא עדיין אינו חבר שלכם; אם החוקר קשוח, הוא עדיין לא ירביץ לכם. חישבו תמיד על היום שאחרי. חברים ואויבים תוכלו למצוא במקומות אחרים.
  1. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ ולאן אַתָּה הוֹלֵך. חשוב שתבינו את מעמדכם. יש הבדל גדול בין למסור עדות פתוחה לבין להיחקר תחת אזהרה. אין דמיון בין למסור עדות טכנית בחקירה שולית, לבין להיות החשוד המרכזי בתיק דגל. ולפעמים אם תהיו שאננים ותחשבו שאתם רק מוסרים עדות פשוטה, אתם עלולים למצוא עצמכם בפרשה פלילית סבוכה. יש מקרים שלהיות עד זה לא פחות מורכב מאשר להיות נאשם.
  1. זֶה הַזְּמָן לִהְיוֹת מרוּכָּזִים. החקירה הראשונה היא החשובה ביותר. בה אתם משאירים את טביעות האצבע שלכם ושם אתם משרטטים את גבולות הגזרה של כל מה שיקרה אחרי. תחשבו על הטסט שעשיתם בגיל בית הספר. על המבחן הראשון באוניברסיטה. על המצגת שהעברתם בצבא או בעבודה. תחשבו על כל אלו ותבינו שהם היו רק הפרומו. עכשיו אתם במאני-טיים.
  1. אַף פַּעַם אַל תוֹדוּ. בין אם עשיתם ובין אם לא, אל תמהרו להודות. זה לא בהכרח ישפר את מצבכם, גם אם ממש נדמה לכם שכן. תשובות כמו “אני ממש לא הטיפוס לעשות דברים כאלו” או “תוכל להראות לי על סמך מה אתם טוענים את זה” – עדיפות בהרבה. זכרו, שלהודות אפשר תמיד. כמה שיותר מאוחר, אם בכלל – עדיף.
  1. תִּהְיוּ חֲזָקִים. חשובים מכם כבר טעמו את טעמו של תא המעצר ונשארו בחיים. זכרו ש”עדיף לשבת ימים ולא שנים.” אחוזים ניכרים מבין אלו שנעצרים לצרכי חקירה, תיקם נסגר בלי הליך פלילי. מעצר שובר אנשים. תהיו חזקים, כי כמו שיפוץ של בית, בסוף זה נגמר. תחשבו על זה ותבינו לבד מה לעשות עם זה.
  1. יוֹמָנִי הַיָקָר. אחרי שיצאתם מחדר החקירות, תפסו איזו פינה נחמדה, אולי בית קפה מפנק ותכתבו את כל מה שהיה שם. איך קראו לחוקרת, מה ההוא אמר לקצין, מה שאלו אתכם, מה עניתם, מתי צדקתם ומתי טעיתם. על מה הם חתמתם בסוף ומה אמרו לכם בהפסקה. אחרי שתכתבו חמישה עמודי פוליו, ככה צפופים ובלי להרים את הראש, תנוחו ותביאו את זה לפגישה הבאה עם עורך הדין. תאמינו לי, לא תאמינו כמה זה יעזור לו לעזור לכם.
  1. הישארו קמצנים ודרוכים גַּם אַחֲרֵי החקירה. זה לא הזמן לספר לחבר’ה. החקירה הראשונה הסתיימה אבל כנראה שהשנייה טרם החלה. אל תפטפטו את עצמכם לדעת בין לבין. “חדר האח הגדול” ימשיך איתכם עוד קצת. גם במפגשים וגם בטלפון.

>> שימוע פלילי

אחרי שמסתיימת החקירה, התיק עובר לגורמי התביעה – תביעות של המשטרה או פרקליטות. בפרקליטות ובתביעות מקיימים את הליך השימוע, ככל שמדובר בעבירה מסוג פשע וככל שאין מדובר בתיק בו מוגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כשהמדינה השתכנעה שיש לה מספיק ראיות להעמיד לדין בעבירה מסוג פשע, היא מחוייבת לאפשר לחשוד את ההזדמנות לשכנע אותה שאין מקום להגיש כתב אישום. זהו הליך השימוע הפלילי.

לקראת מועד השימוע זכאי החשוד, או עורך דינו, לצלם את עיקרי חומר הראיות וזאת על מנת שיוכל לשכנע כי אין סיכוי סביר להרשעה בתיק, ולכן יש מקום לסגור את התיק.

מומלץ לא לנהל את הליך השימוע ללא סנגור הבקיא בהליכים הפליליים. הליך השימוע דומה ל”משפט קטן” ובמסגרתו מציג עורך הדין של החשוד ספקות וקשיים שעולים מחומר הראיות. מצד שני, סנגור פלילי מוכשר צריך להזהר שלא לחשוף את כל קלפיו, אם הוא משתכנע כי ממילא הפרקליטות מתכוונת להגיש כתב אישום ולא יעזרו לו טענותיו בעניין זה.

חשוב לדעת, כי לפרקליטות מותר לבצע השלמות חקירה גם לאחר עריכת השימוע וזו סיבה נוספת מדוע מומלץ להלך נכון על התפר הדק שבין נסיון שכנוע שלא להגיש כתב אישום לבין חשיפת יתר והתפרקות מנכסים שיפגעו בהגנת החשוד.

מנסיון עתיר שנים, בניהול שימועים רבים, הן כפרקליט והן כסנגור – אוכל לומר בבטחה כי הליך השימוע הפלילי הוא שלב קריטי שיכול להכריע אם התיק ייסגר או שיוגש בו כתב אישום. ממליץ לכם שלא לחסוך מאמץ בניהול הליך השימוע. הצלחה בשימוע עשויה להציל את החשוד מכניסה לעולם הפלילי.

סגירת תפריט
×

עגלת קניות