ליווי של שנים הוביל לסגירת תיק מחוסר אשמה

בשנת 2015 התחלתי לייצג כמה לקוחות נורמטיביים, כאלו כמו שאני אוהב. נקצר: היה איזה סיפור במושב בית לחם הגלילית (ובעוד כמה מושבים סמוכים) עם איזה מנהל חשבונות שעשה קצת פוֹיְלֶשְׁטִיק. הוא “ניפח” – אז זה היה לכאורה, היום כבר לא – את כמות העובדים של הלקוחות שלו וככה יצא שהם שילמו פחות מס הכנסה. מפה לשם, הגיעו למשרד כל מיני איכרים מבוהלים שמצאו עצמם בחדרי החקירות של יחידת להב 433, מה אתם יודעים, ונפתחו להם תיקים, אחד אחרי השני. נקצר עוד: פתחתי אצלי תיקייה במחשב וקראתי לה “בית לחם הפלילית”.
השנים חלפו ונותרתי לטפל בשניים מתוך כל הפרשה הענקית הזאת: אחד, מושבניק שעבד כגנן למחייתו ושחטף כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי. התיק התנהל כמה שנים, הפרקליטות הציעה שיסיים את התיק בעבודות שירות, אבל הוא התעקש שהוא לא מוכן להיות מורשע בתיק כזה. אחרי כמה שנים הסכימה המדינה, לבטל את כתב האישום תמורת תשלום כופר לרשויות המס. ההתעקשות השתלמה. אבל זה עוד כלום, לעומת העקשן האמיתי: ע”א, חקלאי בנשמתו שנחקר בפרשה והסביר מהשנייה הראשונה שלא ידע וגם לא יכול היה לדעת ממעלליו של מנהל החשבונות. בשנים 2015 ו- 2016 פניתי לפרקליטות בדרישה לסגור את התיק נגדו. כמו שקורה לא פעם בפרשות גדולות, יש חשודים שמוגש נגדם כתב אישום ויש חשודים שנותרים “תלויים באוויר” – אין כתב אישום אבל גם לא סוגרים את תיקם. הם ממתינים וממתינים וממתינים. רק אחרי מספר פניות נסגר התיק בחודש נובמבר 2017, יותר משנתיים מאז שנחקר, אך השמחה לא הייתה שלמה כי קרו שני דברים: בגלל התיק שנפתח לקחו לו את רשיון הנשק ובעיקר הציק לו שגם כשהוחלט לסגור את התיק הוא נסגר מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה. אז הגשתי ערר למדור כלי יריה ורשיון הנשק הוחזר לו. המשימה הכי חשובה מבחינתו של ע”א (עקשן אמיתי) הייתה לפעול לטיהור שמו, או בשפה משפטית לבקש לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. פניתי לפרקליטות, ניתחתי את חומר הראיות, הסברתי להם מיהו ע”א, כמה הוא אדם ערכי שתורם לחברה ומתנדב כבר שנים ארוכות, אבל לא עזר לי. הם – בשלהם. הגענו כבר לתחילת שנת 2018 והשתמשתי בכלי הלפני אחרון שנותר לי: ערר לפרקליטות המדינה. בערר אפילו הסברתי שהנתונים מלמדים שמתוך כל 2,000 תיקים סגורים רק אחד (1!) נסגר מחוסר אשמה, וזה בעיני נתון שאי אפשר להשלים איתו. החודשים חלפו ואני ידעתי שאם לא אצליח כאן, ע”א יתן לי אור ירוק להגיש בג”ץ. והנה הגיעה שנת 2019 והביאה את הבשורה: הערר התקבל ועניינו של ע”א הסתיים בחוסר אשמה. המשמעות המיידית: גליון המרשם הפלילי שלו שב להיות כפי שהיה עד שנת 2015 – לבן כשלג בחרמון. מסקנות – 1. כשאומרים שטחנות הצדק טוחנות לאט – ממש, אבל ממש, מתכוונים לזה. 2. לפעמים העקשנות משתלמת, אבל בדרך היא דורשת הרבה סבלנות.

שתפו

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

מאמרים נוספים

בני זוג שנסגר נגדם התיק

טיפול מהיר שהשתיקה יפה לו כשיושבים אצלך זוג הורים צעירים שעולמם חרב עליהם, ברור לך שיש מקרים שאתה נבחן בשתי סוגיות: אחת, עד כמה תסייע…
All articles loaded
No more articles to load
סגירת תפריט
×

עגלת קניות