איה קוראת פסק דין פלילי
מאז סיום שיחתה עם כרמל, איה לא הצליחה להתרכז יותר מדי ולכן ניגשה למדשאה הגדולה שליד חדר האוכל. היא פרשה שמיכה גדולה שהביאה מהחדר ונשכבה לקרוא פסק דין פלילי שהדפיסה לעצמה. קראה ודמיינה, איה. דמיון רדף מציאות ולהיפך.
טרם מלאו לה שלושים ליסמין. הספיקה כבר להתגרש ולהיות אמא לבנה בן התשע. חייה המתירניים הולידו את האפשרות כי יום יבוא ותִנפח נשמתה על רקע “כבוד המשפחה”. סיור של משמר הגבול מצא אותה שרועה בחוף פלמחים כשהיא מחוסרת הכרה ומפרכסת. מישהו חנק אותה ורצה במותה. חלפה עוד חצי שנה בבית החולים עד שמבוקשו ניתן לו. אבל מי זה היה? בסביבות אחת עשרה בלילה היא ביצעה שש שיחות טלפוניות עם בן דודה. אלו היו השיחות האחרונות בחייה. לפחות הטלפוניות. במציאות בטח הובילו אותה בכחש לחוף פלמחים. אולי הציע לה הרוצח “בואי ניסע לחוף, נשתה ונדבר. כדאי לך, יהיה כיף.” ואולי דווקא הצמיד אקדח לראשה וחייב אותה לעלות לרכב. ואולי הסתבכו העניינים, לא בכחש ולא בכפייה. את הלילה התחילו בטוב, הוא יונק עוד שכטה מסיגריית הקנט, היא מסתפקת בפחית קולה – כמו מבקשת להזדהות עם הצבע האדום של חפיסת הסיגריות. בסתר ליבה הצבע האדום עשה לה את זה. בחורף נהגה כנראה יסמין לשים לק אדום על ציפורני רגליה, בידעה כי נעליה הנוקשות עם העקבים הקטנים, לא יסגירו שמתחת לגרביים הדקיקות ממתין לה הצבע האדום. לה ולגברים שכה אהבה. בקיץ, כמו גם על ידיה, ידעה שאסור לו ללק להימרח על אצבעותיה, רגליים, כמו גם ידיים – פן יתקרב קיצה בשל המתירנות. לעזאזל, חשבה פנימה, עולם אכזר לא נותן דרור למאווים.
בעוד יסמין שרועה בין השיחים שבחולות, רוגש הים. שמונה מטרים ממנה, ממש כך, נתגלה בדל סיגריית קנט ועליו פרופיל התואם לדי-אן-איי של הבן דוד. שמונה מטרים במקום שכוח-אל הם רבי חשיבות. לא פחות. איך לעזאזל הגיעה הסיגריה שלו דווקא לשם? מכל החולות במדינה בחרה הסיגריה לנחות דווקא שמונה מטרים מיסמין היקרה?! ובאופן פלאי השיחה האחרונה שיצאה ממכשיר הטלפון הנייד של יסמין עשתה דרכה – ככה יצא – לבן דוד. ועוד: הבן דוד ביצע בשעות הלילה ארבע שיחות טלפון בלבד ממכשירו, כולן ליסמין. ובכל אותו הלילה, למדה איה ממיקומי הטלפון שלו – הבן דוד נסע מאזור מגוריו ומגוריה של יסמין סמוך לשיחתם הטלפונית ושב רק כעבור ארבע שעות, לאחר השעה שלוש לפנות בוקר.
איה המשיכה לקרוא ולהסתחרר
יום למחרת המקרה, כך העיד אחיינו, התוודה בפניו הבן דוד כי קטל את חייה של יסמין בחולות פלמחים. הסיגריה והשיחות הטלפוניות לא עמדו לבדן. הבן דוד שיקר בחקירותיו, הכחיש קשר ליסמין, טען שאינו מעשן סיגריות מסוג קאנט ולמרות שנלקח על ידי המשטרה למקום, טען שלא היה במקום בו ננטשה יסמין בפלמחים.
עיניה של איה הבריקו, רוק קצפי יבש בצדי שפתיה. בצד הימני. ברגעי הזעם, ידה השמאלית נהגה להתאגרף ובאלכסון מוזר פיה היה מתעוות קלות.
איה הרגישה שהאוויר אינו מגיע לראשה. הוא נעצר בוושט, מתערבב עם הדמעות ונחנק. היא סיימה לקרוא את דבריהם של שניים מהשופטים. אנה ואנה היא הטלטלה, דמעותיה כמו זלגו מעצמן הרטיבו את החלק התחתון של קבוצת הדפים שאחזה. מדי פעם נטלה שאיפה עמוקה מסיגריה ובכל יניקה עיניה הוסיפו והאדימו.
אשם או חף מפשע, מה אתם אומרים? הנה הראיות ברשימת מכולת בת עשרה פריטים:
- יסמין נמצאה חבולה וללא הכרה בחוף פלמחים. החוף עצום ונפרש על פני קילומטרים רבים. במרחק של שמונה מטרים בלבד מיסמין נמצא בדל סיגריה מסוג “קנט” אשר פרופיל הדי-אן-איי שלו תאם לפרופיל של הבן דוד.
- במסגרת החקירה שאלו את הבן דוד אם נהג להגיע לחוף פלמחים. הוא ענה שכן והוביל את חוקריו למספר מקומות. הקרוב ביניהם הוא בסביבות 600 מטר ממקום המצאה של יסמין.
- חלפו מספר חודשים מיום האירוע ועד שהבן דוד נתבקש והוביל את חוקריו למקומות בהם היה בחוף פלמחים.
- הבן דוד סירב לצאת לזירה פעם נוספת לאחר שנודע לו במהלך החקירה שנמצא בדל הסיגריה.
- אם אכן הבן דוד הרבה לבקר באותו אזור, הוא עשה זאת בשעות החשכה, ועל כן אפשר שהוא לא הצביע על המקום שבו נמצא בדל הסיגריה מחמת שכחה או שגגה. ועוד: עיון בתצלומי הזירה מלמד, כי בדל הסיגריה נמצא ליד שביל לרכב, ועל כן אפשר שהבן דוד זרק את הבדל תוך כדי נסיעה באחד מביקוריו באותו אזור. עם זאת, בחקירתו הוא הכחיש שמעשן סיגריות מסוג “קנט” – סוג הסיגריה עליו נמצא מטענו הגנטי.
- בערב המדובר ניהלה יסמין 47 שיחות טלפון, רובן עם אחותה. 17 שיחות התנהלו באותו ערב בין השעות 18:58 ל-22:58 למספר שאינו קשור לבן הדוד. 7 התקשרויות מתוך מכלול השיחות שניהלה יסמין באותו הערב, התקיימו עם הבן דוד. שיחה אחת התרחשה בשעה 21:13 ו-6 שיחות התרחשו בין השעות 22:47 ל- 23:15. 3 מתוך שיחות אלו היו למעשה ההתקשרויות האחרונות של יסמין: שיחה נכנסת מן הבן דוד בשעה 23:04 למשך 28 שניות ושתי שיחות יוצאות אל הבן דוד בשעה 23:13 ו-23:15 (שאורכן 4 ו-12 שניות בהתאמה).
- עת שיחתו האחרונה עם יסמין בשעה 23:15, שהה הבן דוד באזור רמלה, מקום המגורים שלו ושל יסמין. בשעה שלאחר מכן קיים הבן דוד מספר שיחות מהן ניתן להסיק כי נסע מרמלה לכיוון אשדוד דרך גדרה וצומת כנות. יצוין, כי טלי, חברתו של הבן דוד, מתגוררת באשדוד והשניים שוחחו מספר פעמים במהלך הנסיעה. כיוון נסיעה זה הינו לכיוון דרום-מערב ולא לכיוון מערב משם ניתן להגיע לאזור פלמחים. הבן דוד אוכן באשדוד בשעה 1:04. האיכון הנוסף והאחרון של הבן דוד באותו לילה הוא בשעה 3:20 הממקם אותו באזור רמלה.
- נתונים אלה רלוונטיים לשאלה מתי ניתן לקבוע כי הבן דוד רצח את יסמין. על סמך חקירת התקשורת ישנן שתי אפשרויות: האחת, שהבן דוד אסף את יסמין מביתה בשעה 23:15, לאחר שיחתם האחרונה, וזו הצטרפה אליו לנסיעתו לאזור אשדוד ומשם לאזור פלמחים, המקום בו נרצחה. השאלה המתעוררת באפשרות זו היא מדוע הסיע הבן דוד את יסמין לאשדוד טרם תכנן לרצוח אותה בפלמחים. יוזכר בהקשר זה, כי חברתו של הבן דוד, טלי, מתגוררת באשדוד, אם כי לא הוכח כי פגש בה בערב זה. האפשרות השנייה היא שהבן דוד רצח את יסמין לאחר שובו מאשדוד בין השעות 1:04 ל-3:20, אז כבר אותר ברמלה. הקושי באפשרות זו הוא שלא הייתה שיחה מתאמת בין הבן דוד לבין יסמין לאחר ששב מאשדוד, שכן שיחתם האחרונה התרחשה בשעה 23:15. על פני הדברים, היה מקום לשיחה קצרה נוספת כדי לקבוע את מקום מפגשם ומועדו, אך שיחה כזו לא נתקיימה.
- המשטרה לא בדקה מיהו האדם האחר עימו שוחחה המנוחה 17 פעמים בליל האירוע. יסמין המנוחה אכן ניהלה 5 התקשרויות עם הבן דוד באותו הערב, אך היא קיימה פי שלוש יותר התקשרויות עם אדם אחר.
- קרוב משפחה של הבן דוד טען שהתוודה בפניו שביצע את הרצח, כאשר נסעו שניהם בצהרי היום שלמחרת המקרה, אלא שהסתבר שאיכוני הניידים של השניים – קרוב המשפחה והבן דוד – הראו שלא יצאו מאזור ביתם, ודאי לא הגיעו לאזור הנטען. פרט לכך, קרוב המשפחה מסר כותרת בלבד, נטולת פרטים לגבי אופן ביצוע הרצח. בקיצור, שאלה אמיתית אם הבן דוד אכן התוודה בפניו.
אז מה אתם אומרים? אם אתם שופטים – מאסר עולם או חופשי לעולם?
