סגירת תיק סמים בעידן החדש

הנה התלבטות ראשונה שפגשתי, בעולם החדש של הסטלנים, זה של אחרי תיקון החוק מאפריל 2019. מישהו נחקר אחרי שעצרו את מי שמכר לו קנאביס. נקרא לו מוכר. לא בגלל שהוא מוּכָּר, אלא בגלל שהוא מוֹכֵר.
מישהו נחקר והודה שקנה מהמוכר כמה פעמים. המוכר מכר לעוד וברור שהגישו נגדו כתב אישום ואפילו בקשה למעצר עד לתום ההליכים.
אבל עזבו את המוכר, אני מייצג את מישהו.
נפגשתי עם ראש שלוחת התביעות של המשטרה והוא השתכנע שאין מקום להגיש נגדו כתב אישום. אבל, הוא אמר לי, אני מתלבט בין קנס מנהלי לבין סגירת התיק מחוסר עניין לציבור.
במחשבה ראשונה, קסם לי הקנס המנהלי. אין כאן בית משפט, הליך מנהלי הוא חלופה להליך פלילי וואלה – כולה יעלה למישהו 1,000 ₪ קנס.
במחשבה שניה, החלטתי להתנגד לקנס. למה? מכמה סיבות:
1. אם מישהו משלם 1,000 ₪ – הוא בעצם מודה שביצע עבירה של שימוש בסם מסוכן;
2. אם התיק יסגר מחוסר עניין לציבור – אפשר עוד להתווכח אם הוא עבר את העבירה. לפי התיקון לחוק, למרות שעוברים כביכול מהמגרש הפלילי למגרש המנהלי, עדיין יופיע רישום מיוחד במרשם המשטרתי לגבי אלו ששילמו את הקנס. ישנם גופים (כגון שב"כ ומוסד) שיהיו רשאים לעיין במרשם הזה.
3. אם התיק יסגר מחוסר עניין לציבור – זה לא נספר למישהו; במסלול המנהלי, אני מזכיר – פעם שלישית = הסדר מותנה, פעם רביעית = כתב אישום. לא חבל שלמישהו כבר תהיה פסילה ראשונה?
4. וחוץ מזה, אמרתי לעצמי, למישהו נגמר כל הכסף על עורך דין – מאיפה יביא עוד אלף שקל??
אז התיק נסגר מחוסר עניין לציבור.
ואני אומר לכם, ככל שיעבור הזמן יצוצו עוד ועוד דילמות מהתיקון הזה. נבקש להישפט. נטען לאכיפה בררנית. נבקש לחקור את המומחה של המעבדה האנליטית על חוות דעתו שקובעת כי מדובר בסם מסוכן, נעיד את השוטר שתפס את הסיגריה המגולגלת. נעשה עוד מלא דברים. עד שתגיע הלגליזציה.