נושאים רבים במשפט הפלילי

תחומי עיסוק

עבירות מין

במרחב חיינו, בתחילת העשור השלישי במאה ה- 21, עבירות המין תופסות חלק משמעותי מעוגת הפשיעה הישראלית. עבירות המין מכילות קשת של עבירות, החל מאונס ומעשה סדום, עבור דרך מעשה מגונה, וכלה בהטרדה מינית.

אם בעבר, בתחום הפלילי, התוודענו בעיקר לעבירות האונס הקלאסי, הרי שכיום בעידן הדיגיטלי, כשהמסכים עוטפים אותנו בכל פינה, אנו נחשפים גם לעבירות מין ברשת: מהפצת תמונות זימה דרך שכנוע נערות צעירות להיפגש לצרכי מין ועד למעשי אונס ממש.

נתוני הפרקליטות עקביים לאורך השנים האחרונות, וניתן ללמוד מהם כי בערך ב- 15% מתיקי עבירות המין מוגשים כתבי אישום. זה אומר ש- 85% מהתיקים הללו נסגרים. מכאן אפשר להבין שני דברים:

  1. על פי רוב, המדובר בתיקים קשים ומורכבים מבחינה ראייתית, לא פעם “מילה מול מילה”: היא טוענת שהוא אנס אותה; הוא טוען שלא – ואין בנמצא תמיכות לגרסתה שיאפשרו סיכוי סביר להרשעה (המבחן ששוקל תובע בהחליטו אם להגיש כתב אישום).
  2. בתיקים הללו נודעת משמעות מכרעת לקבלת ייעוץ בידי עורך דין המומחה במשפט הפלילי. לעיתים עצה חשובה, בגיבוש קו ההגנה ובמסירת גרסת החשוד – תוביל לחילוצו. כך למשל, חשוד תושב הצפון שקיים יחסי מין בהסכמה עם תיירת באילת, יסתבך כהוגן אם “ירחיק” את עצמו ויטען כי לא פגש באותה תיירת ולא שהה כלל באילת. יתכן כי שרידי זרע, עם DNA התואם לשלו, נדגמו מגופה של התיירת; סביר כי גורמי החקירה יוציאו פלטי תקשורת למכשיר הנייד של החשוד ומהם יעלה כי שהה באילת. במקרה שכזה, ישנו סיכוי גבוה כי יוגש כתב אישום כנגד החשוד והוא יהיה חשוף לעונש מאסר ממושך ולהכתמת שמו כעבריין מין.

אינוס אונס ומעשה סדום – עבירות המין החמורות

הנה כמה דברים שכדאי להכיר על עבירות המין החמורות:

  1. בהתאם לסעיף 345 לחוק העונשין, אינוס יכול להתקיים לא רק במקרה של אי הסכמה, אלא גם כאשר האישה מסכימה, אלא שהסכמתה הושגה במרמה; כשיחסי המין מתקיימים עם נערה בת פחות מ- 14 שנים, גם אם הסכימה – מדובר באינוס; כשהאישה מעורפלת עד כדי חוסר הכרה (למשל כשהושקתה ב”משקה סם האונס”) – זהו אינוס; כשהאדם מנצל את היותה של האישה חולת נפש או בעלת ליקוי שכלי – מתקיים אינוס.
  2. בעילה אסורה בהסכמה היא עבירה שעונשה עד 5 שנות מאסר. המדובר על קיום יחסי מין עם נערה בגילאים 14 עד 16, או עם קטינה בגילאים 16 עד 18, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין.
  3. מעשה סדום הוא החדרת איבר או חפץ לפי הטבעת של אחר או החדרת איבר מין לפיו של אחר.
  4. בתחילת שנות האלפיים הוסיפו להגדרת עבירת האינוס בחוק העונשין גם מקרים לא שגרתיים, כגון קיום אקט מיני תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית. תחשבו למשל על מקרי “סם האונס”. האישה לא מביעה התנגדות, כי אינה יכולה להתנגד. כך גם הוסיפו מקרים של אישה חולת נפש או לקויה בשכלה. גם היא לא תביע התנגדות, ובכל זאת המעשה כלפיה ייחשב כמעשה אונס.
  5. העונש המקסימלי למבצע מעשה אונס עומד על 16 שנים. במקרים חמורים, העונש עומד על 20 שנים. הנה המקרים: קטינה מתחת לגיל 16; אונס המלווה באיום בנשק קר או חם; אונס הגורם לחבלה גופנית, נפשית או הריון; אונס שנעשה תוך התעללות באישה; “אונס בחבורה”.
  6. מי ששוכב עם קטינה בגילאים 14 עד 16 עובר עבירה של “בעילה אסורה בהסכמה”. גם אם היא הסכימה או רצתה – העונש עומד על עד 5 שנות מאסר.
  7. אם אדם שעוסק במתן טיפול נפשי (למשל, פסיכולוג) שוכב עם מטופלת, במהלך תקופת הטיפול ועד 3 שנים לאחר סיומו “בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים.”
  8. אם מעשה האונס, או המעשה סדום בוצעו כלפי בן משפחה קטין (או כלפי חסר ישע שמבצע עבירת האינוס – אחראי עליו) – העונש עומד על עד 20 שנות מאסר.
  9. אם מקיימים יחסי מין (אפילו בהסכמה) עם בן משפחה בגילאים 14 עד 21 – העונש עומד על עד 16 שנות מאסר.
  10. אמנם עברו הרבה שנים, אבל כדאי קצת להכיר את פרשת האונס בשמרת. נערים שעולים לכיתה י”ב אנסו נערה בת 14 וחצי. בית המשפט המחוזי זיכה אותם, בין השאר לאחר שהשופטים קבעו כי הנערה לא הביעה סרוב לביצוע מעשי המין. המדינה הגישה ערעור ובית המשפט העליון הפך את הקערה על פיה. בפסק הדין נאמר כי חובה על הגברלחפש ולוודא את הסכמתה המפורשת של האישה לפני מגע מיני איתה. אם לא ניתן אישור כזה, קבעו השופטים, מדובר באונס. וכך כתב השופט מישאל חשין:

“גבר היוזם מגע אישות עם אישה, עליו הנטל לבקש הסכמתה של האישה, ועליו הנטל לקבל הסכמתה. ורק במקום בו הסכימה האישה – באחת מדרכי ההסכמה המקובלות: בין מקובלות על בני-אדם בכלל ובין מקובלות על הגבר והאישה המיוחדים – ניתן לומר כי מעשה האישות נעשה בהסכמתה של האישה. ואם לא נתנה האישה הסכמתה – הסכמה מפורשת או הסכמה במשתמע – יהיה מעשה האישות שלא בהסכמה. במקום בו עולה ספק אם הסכימה האישה למעשה אישות – או אם לא הסכימה – המסקנה חייבת להיות כי מעשה האישות היה שלא בהסכמה, וממילא נעשה “שלא בהסכמתה החופשית” של האישה.”

מעשה מגונה

אי אפשר לדבר על עבירות מין בלי להזכיר את עבירת “מעשה מגונה”. כאן נוגעים במעשים מיניים שאינם כוללים חדירה. תחשבו על נשיקות, חיבוקים, נגיעות, ליטופים – כשהם נעשים “לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים”.

גם בעבירת מעשה מגונה יש דרגות חומרה וככל שהמעשה נעשה תוך שימוש בכוח או תוך איום או הפעלת לחץ, העונש חמור יותר. ישנם אף מקרים של מעשה מגונה שהעונש בגינם יכול להגיע עד 15 שנות מאסר. למשל, כשמדובר במעשה מגונה בכוח כשהקורבן הוא קטין בן משפחה.

הנה שתי דוגמאות של מפורסמים שבעניינם קבע בית המשפט שנעברה עבירה של מעשה מגונה:

משה איבגי, שחקן ובמאי מפורסם,  הורשע בשני מקרים של מעשה מגונה:

באחד מימי הצילומים של הסרט “לצוד פילים” שצולם באוגוסט 2012. הוא ליטף את גבה של הצעירה א’, וכאשר שאלה אותו: “וואוו, מה אתה עושה?, השיב לה: “הפירצה קוראת לגנב”.

ביום צילום אחר, במהלך צילומי הסדרה “הבורר”, נצמד אליה איבגי בהפסקה בין הצילומים, חיבק אותה חזק ולא הרפה. הוא קירב את פיו לאוזנה ואמר שהוא רוצה “לזיין אותה.”

שר המשפטים, חיים רמון, נדון בבית המשפט בגין עבירה של מעשה מגונה, לאחר שנקבע כי נישק והחדיר את לשונו לפיה של קצינה צעירה שביקשה להצטלם איתו לרגל שחרורה מצה”ל.

האמת היא שישנם מקרים רבים אחרים, לא של “סלב”, שמהווים התחלה של חשד לביצוע עבירה של מעשה מגונה:

מסאז’יסט מעסה מטופלת; רופא נשים בודק אישה; מישהו במסיבה מכניס יד מתחת לשמלה של מישהי; מישהו מתקין מצלמות נסתרות במקלחות של הצימרים שאותם הוא מפעיל; ועוד מקרים רבים שלאחריהם מוגשת תלונה בחשד לביצוע מעשה מגונה.

לייעוץ עם עורך דין פלילי לפני חקירה בעבירות מין יש חשיבות עליונה. על פי רב, מדובר במקרים של “מילה מול מילה”, ולכן אופן ודרך הצגת הדברים ע”י הנחקר יכולים להיות ההבדל בין סגירת התיק לבין הרשעה פלילית ועונש שיכול להגיע עד לכדי מאסר בפועל.

הנה עשר עצות זהב לנחקר לפני חקירה פלילית.

 

חשוב לציין כי הרשעה בעבירת מין, אינה ככל ההרשעות. “עבריין מין” נושא על גבו כתם ציבורי, שיקשה עליו להשתלב במעגל העבודה והעשייה במגוון תחומים. מעבר לנידוי החברתי, ישנה פגיעה ישירה ביכולת להתקבל למקומות עבודה ספציפיים.

כך למשל, בשונה מתחומים אחרים, חוקק בתחילת המאה, חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס”א-2001. החוק מונע מעברייני מין מלעבוד במקומות מסוימים, כגון בתי ספר וגני ילדים.

 

הטרדה מינית

הטרדה מינית יכולה להתרחש בכל מפגש בין שניים. המקרים הנפוצים של הטרדה מינית מתרחשים במקומות עבודה; בגופים ממלכתיים, כגון משטרה, צה”ל, שב”כ, מוסד, כיבוי אש, שב”ס; במוסדות אקדמאיים; ובעצם, בכל מפגש, לרוב שאינו חד-פעמי, בין שניים.

מטרתו של החוק למניעת הטרדה מינית לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים.

הנה רשימה ארוכה של מעשים שמהווים הטרדה מינית:

(1)   סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;

(2)   מעשים מגונים;

(3)   הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;

(4)   התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;

(5)   התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;

 (5א) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. **. אתם יכולים לראות פירוט על הסעיף הזה, שהוּסָף בשנים האחרונות, ומכונה “חוק הסרטונים”.

(6)   הצעות או התייחסויות חוזרות, המופנות למי שיפורט כאן, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

 (א)   לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;

 (ב)   למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל;

(ג)    לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;

 (ד)   לתלמיד בכיתה י”ב, י”ג או י”ד, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

 (ה)   לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

 (ז)    לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;

 (ח)   לאדם, מצדו של עובד הציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו ותוך שימוש לרעה בסמכותו – תוך ניצול יחסי מרות או תלות של האדם בעובד הציבור; בפסקת משנה זו, “עובד הציבור” – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין;

 (ט)   לאדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן – תוך ניצול יחסי מרות או תלות.

חשוב לדעת שבמקומות עבודה, המעביד מחוייב למנות אחראית לתחום הטרדה מינית במקום עבודה. המעביד מחוייב לפרסם לעובדים ולמנהלים הנחיות בנושא, וגם לאפשר בירור של כל תלונה בנושא זה.

אם, חלילה, הוגשה נגדך תלונה או שנודע לך שעומדת להיות מוגשת תלונה שכזאת, עליך להתייעץ במיידי עם עורך דין פלילי.

חשוב שתדע כי דברים שתמסור במסגרת בירור במקום עבודה, או בפני כל גוף מברר אחר, עלולים להיות מוקלטים ובמקרים מסוימים אף להגיע למשטרה ולהוות בסיס לחקירה באזהרה, לקראת גיבושו של תיק פלילי. זה הזמן להתייעץ! אל תספר לעצמך סיפור שזה רק בירור קטן, או פגישה תמימה או בדיקה פנימית. זוהי חקירה! שסופה יכול להיות פלילי.

חוק הסרטונים

בשנים האחרונות העידן הדיגיטלי חדר לחיינו בסערה. איתו חדרו, בצונאמי של ממש, הרשתות החברתיות. פייסבוק, אינסטגרם, טיק-טוק, טלגרם, סנאפצ’ט, טוויטר ועוד – מהווים כר פורה לפרסום ולהפצת תמונות וסרטונים בהם המצולמים נטולי-ביגוד.

לפני שנים אחדות תוקן החוק למניעת הטרדה מינית, והוסף סעיף 3(5א), שכונה בשפה עממית “חוק הסרטונים”. והנה הנוסח הרלוונטי מתוך החוק: “פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום…”

הסיבות שפורסמו לחקיקת “חוק הסרטונים” היו:

(-) פרסום המתמקד במיניות שנעשה ללא הסכמתו של האדם בנסיבות בהן עלול הדבר להשפילו או לבזותו – עשוי להוות עבירה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות. אולם המחוקק סבר כי נסיבות ספציפיות אלה של פגיעה בפרטיות, מצדיקות תיוגו המשפטי והמוסרי של העבריין כמי שהטריד מינית את קרבנו.

(-) בדברי ההסבר להצעת החוק צויין, בין היתר, כדלקמן: “בשנים האחרונות, עם ההתפתחויות הטכנולוגיות, הולכת ומתפשטת תופעה של פרסום ברבים של תצלומים, סרטים או הקלטות בעלי אופי מיני, ללא הסכמת המצולמים. מקרים אלה נתפסים, על פי רוב, כפגיעה בפרטיות בלבד, אולם, ככלל, מן הראוי להתייחס למעשים אלה גם כפגיעה מינית”.

מצער לגלות שהפצת תמונות וסרטוני זימה היא תופעה שנפוצה בעיקר בקרב בני נוער ואלו מוצאים עצמם יום בהיר אחד מנערים שובבים לחשודים ולנאשמים בהליך פלילי שיכול לפגוע בעתידם וביכולתם להשתלב בשרות צבאי משמעותי.

נערים אלו, לא פעם, חושבים שהם מבצעים מעשה קונדס או משובת-נעורים, אך השיימינג שנגרם לנערה שצולמה או שתמונותיה הופצו ברבים, מסב לה נזק בל יתואר.

הוזמנת לחקירה במשטרה בגלל מעורבות בהפצת סרטונים או תמונות? העברת רק לחבר אחד? הפצת ומחקת? שלחת בתוכנה סודית שנמחקת כעבור כמה שעות? רק צילמת בשיחת וידאו והראת לחברים בלי לשלוח?

כל המקרים הללו, ועוד אחרים, מחייבים ייעוץ עם עורך דין פלילי לפני חקירה במשטרה. הדברים שתגיד בחקירה הראשונה הם המשמעותיים ביותר. שם, בסבירות גבוהה, ייחרץ גורל התיק ואיתו גורלך לשנים רבות קדימה.

נפגעות עבירות מין:

ובמעבר חד של 180 מעלות, יוצא לי לא אחת לייצג את נפגעות העבירה. בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה, שחוקק בשנת 2001, הוכר מעמדם של נפגעי העבירה, כך שבשנים האחרונות ישנן זכויות סטטוטוריות שמחייבות את גורמי התביעה ואכיפת החוק לעדכן את נפגעי העבירה ואף לשמוע את דעתם במקרים מסויימים.

כשעסקינן בעבירות מין, ייצוג ע”י מומחה למשפט פלילי מטעם נפגעת העבירה יכול לאפשר לה להיאבק באופן אפקטיבי יותר בנקודות המשמעותיות: האצת שלב החקירה; ההחלטה אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק; הגעה להסדר טיעון עם הנאשם, רק לאחר שמיעת עמדת המתלוננת; דיון בפני ועדת השחרורים לקראת ההחלטה אם לשחרר את האסיר – עבריין המין – שחרור מוקדם.

בתחילת שנת 2020 פורסמו המלצותיה של ועדה בין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי. הוועדה, בראשות השופטת בדימוס דבורה ברלינר, ממליצה לקבוע נוהל שלפיו בתיקים הנוגעים לעבירות מין יישבו הרכבים מעורבים מגדרית, כדי למנוע מצב שבו שופטים גברים בלבד ידונו בתיקים. “ההיגיון שבבסיס הצעה זו הוא הקושי של נפגע עבירת המין להשמיע את עדותו לפני הרכב שאינו מעורב”, כתבו חברי הוועדה. “המטרה היא להקל ולו במקצת את חווייתו של נפגע העבירה הנדרש לספר פעם נוספת את שאירע לו”.

עוד מציעה הוועדה כי “אם נפגע עבירת המין מעוניין בכך, יתאפשר לו לצפות במהלך המשפט מחדר נפרד בטלוויזיה במעגל סגור מבלי לנכוח באותו אולם עם הנאשם”. עד כה התנגדו השופטים לצילום הליכים משפטיים. המלצות אלו יועברו לנשיאת בית המשפט העליון ולהנהלת בתי המשפט, שיבחנו אם וכיצד ליישם אותן.

המלצה נוספת היא כי רשויות המדינה יאמצו באופן רשמי את גישת “הצדק המאחה”, הכוללת מפגשים בין נפגעות של עבירות מין לבין הפוגעים בהן. מחקרים שנערכו בעולם הראו כי מפגשים כאלה תורמים לשיקומם של שני הצדדים. כיום מתקיימים בישראל מפגשי צדק מאחה באופן התנדבותי בלבד. “אנשי מקצוע רבים סוברים כי צדק מאחה, המופעל במקרים המתאימים, הוא בעל פוטנציאל לתת מענה לצורכיהם של נפגעי העבירה שאינם מקבלים מענה בהליכים הקיימים היום”, נכתב בדו”ח. הוועדה ממליצה להתרשם מהאופן שבו מיושמת גישת הצדק המאחה בעולם, אך לפתח דגם ישראלי.”

מנסיוני האישי, ייצוגה של נפגעת עבירת מין, משפר את מצבה מבחינות רבות. עורך דין מומחה בתחום הפלילי, מתווך לנפגע העבירה את ההליך המשפטי המורכב למציאות פשוטה. עורך דין פלילי יודע לייצג את נפגע העבירה, בעיקר מול הרשויות בצמתים הקריטיים של ההליך: חקירה פלילית, שימוע פלילי לחשוד, הגשת כתב אישום או סגירת התיק, מעצר עד תום ההליכים או שחרור, הצהרת נפגע עבירה לקראת דיון בשאלת עונשו של הנאשם, דיון בפני ועדת השחרורים לקראת שחרור האסיר, וכיוצא באלו.

עורך דין פלילי יודע גם לתמוך בנפגעת העבירה ולשקף בפניה את המציאות המשפטית הנוהגת באולמות בתי המשפט. כך, נפגעי העבירה ובני משפחתם יודעים מה צפוי להם במסגרת ההליך הפלילי ותחושת חוסר האונים שפגשה אותם בתחילת הדרך הולכת ומתפוגגת.

סגירת תפריט
×

עגלת קניות